ספקטרום האור – מה העין באמת רואה

קשת צרה באוקיינוס של גלים

כל מה שאנחנו רואים – כל צבע, כל ברק, כל עלה ירוק וכל שקיעה זהובה – הוא חלק זעיר מהספקטרום האלקטרומגנטי. מתוך טווח אינסופי כמעט של גלים, העין האנושית תופסת רק רצועה צרה: מאורך גל של 380 ננומטר (סגול) עד 700 ננומטר (אדום).

מפת הצבעים

כל צבע הוא תדר. אדום – תדר נמוך יחסית, כ-430 טרה-הרץ. סגול – תדר גבוה, כ-770 טרה-הרץ. ביניהם – כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו – שבעת צבעי הקשת שניוטון הפריד כשהעביר אור לבן דרך מנסרה.

מעל הסגול – קרינה אולטרה-סגולית, רנטגן, גמא. מתחת לאדום – אינפרה-אדום, מיקרוגל, גלי רדיו. כל אלה הם אותו דבר – גלים אלקטרומגנטיים – רק בתדרים שונים.

למה השמיים כחולים?

כשאור השמש נכנס לאטמוספרה, הוא מתפזר. האור הכחול – בגלל אורך הגל הקצר שלו – מתפזר הרבה יותר מהאדום. לכן השמיים נראים כחולים ביום, ולכן בשקיעה – כשהאור חוצה יותר אטמוספרה – רואים אדום וכתום. מה שאנחנו רואים אינו "צבע" של השמיים – אלא סיפור של תדרים שמתנהגים שונה במסע שלהם.

מה שהעין לא מספרת לנו

העין רואה שלושה ערוצי צבע בלבד – אדום, ירוק, כחול. כל צבע שאנו חווים הוא שילוב של שלושת הערוצים האלה. זו הסיבה שמסך טלפון, עם שלוש נוריות קטנטנות לכל פיקסל, יכול ליצור מיליוני צבעים.

אבל חרקים רואים אולטרה-סגול. נחשים "רואים" אינפרה-אדום. השרימפס מנטיס רואה 16 ערוצי צבע. המציאות הנראית שלנו היא רק פרשנות אחת, צרה, של גלים שקיימים מסביבנו.

תרגיל: גילוי הספקטרום

קח כוס מים ושים אותה מול חלון מואר. סובב אותה לאט. בזווית הנכונה תראה קשת קטנה – האור הלבן מתפרק לצבעיו. או שתחפש בזבוב או ברקע שחור צבעים של "קשת בשמן" – גם שם אור לבן מתפזר לתדרים.