ספקטרום הקול – מה האוזן באמת שומעת

החלון הצר של השמיעה

האוזן האנושית היא מכשיר מופלא, אבל מוגבל. היא קולטת תדרים בטווח של 20 הרץ (צליל עמוק, כמעט רטט) עד 20,000 הרץ (צליל חד וגבוה). מה שמתחת – אינפרה-סאונד. מה שמעל – אולטרה-סאונד. שם שומעים רק חיות מסוימות: עטלפים, דולפינים, כלבים.

מפת הצלילים

הנוטה הנמוכה ביותר בפסנתר היא בערך 27.5 הרץ – רטט עמוק שכמעט מרגישים בבטן יותר מאשר שומעים. הנוטה הגבוהה ביותר מגיעה ל-4,186 הרץ. אבל הפסנתר הוא רק פרוסה קטנה מספקטרום הקול.

הקול האנושי נע בדרך כלל בין 85 הרץ (קול גברי עמוק) ל-300 הרץ (קול ילד גבוה). כשאנחנו שרים, אנחנו יכולים להגיע עד 1,000 הרץ ומעלה.

הרמוניקות – הצבע של הצליל

למה גיטרה ופסנתר נשמעים שונה גם כשמנגנים את אותה נוטה? התשובה: הרמוניקות (overtones). כשמיתר רוטט, הוא לא מייצר רק תדר אחד – הוא מייצר גם כפולות שלו. כפול 2, כפול 3, כפול 4. התערובת הייחודית הזו של הרמוניקות היא מה שנותן לכל כלי את ה"צבע" הסונורי שלו – מה שנקרא טימברה.

המילה "צבע" כאן אינה מקרית. כמו שצבע של אור הוא תדר ספציפי, צבע של צליל הוא תערובת תדרים ספציפית.

האזנה: טימברה בפעולה

הקשיבו לאותה מנגינה מנוגנת בפסנתר, בכינור, ובחליל. שימו לב: אותן תווים, אותו קצב – אבל חוויה שונה לגמרי. ההבדל הוא בהרמוניקות – ב"צבע" של הצליל. כל כלי מצייר את אותו ציור בצבעים אחרים.