לא הכישרון, לא מנת השכל וגם לא הכריזמה — מה שמנבא הצלחה טוב מכל השאר הוא היכולת להישאר עם אותה מטרה לאורך זמן. זו המסקנה של אנג'לה לי דאקוורת', שבחרה לחקור מה מבדיל בין אנשים שמצליחים לאנשים שנושרים בדרך, ומצאה תכונה אחת חוזרת: התמדה. לא התמדה של שבוע או סמסטר, אלא נכונות להישאר נאמן לכיוון אחד גם כשהריגוש הראשוני נגמר וגם כשהתוצאות מאחרות להגיע. זו טענה לא נוחה, כי היא מסירה את התירוץ הנפוץ ביותר — "אני פשוט לא נולדתי עם זה".
לקורא של "התדר" יש כאן משהו מדויק במיוחד. תהליכי צמיחה אישית, עבודה פנימית ותרגול רוחני נוטים להיפתח בהתלהבות גדולה ולהתפוגג בשקט אחרי כמה שבועות. דאקוורת' מציעה זווית אחרת: לא לחפש את התרגול המושלם או את הרגע המדויק, אלא להישאר. התדר שאנחנו מדברים עליו לא עולה בקפיצה אחת דרמטית, הוא נבנה מהצטברות של החזרות שלא הרגישו מרגשות בזמן אמת.
