נושא: ספר הידע (Bilgi Kitabı) מאיסטנבול
פרק: קול, צמא, צל וספר
זמן: כ-6 דקות קריאה
בסלון של ההורים שלי עמד פעם ספר שאי אפשר היה להתעלם ממנו. כבד, עבה, כמעט מאיים בנוכחות שלו. לא ספר שקוראים לפני השינה ולא ספר שמסיימים. ספר שפותחים, קוראים עמוד, סוגרים – ונשארים עם תחושה מוזרה שמשהו בו מדבר בשפה שעוד לא למדת.
הוא נקרא ספר הידע. ובשבילי הוא היה, במשך שנים, גם חלון וגם דלת נעולה.
אמל"ק
- ספר הידע (Bilgi Kitabı) הוא טקסט טורקי מודרני, שוודיה בולנט צ'וראק מעידה שקיבלה כמסרים בין 1981 ל-1993.
- סביבו קמה תנועה – "איחוד האחווה העולמי, קרן מבלאנה העליונה" באיסטנבול – שפעלה גם בישראל.
- המאמר עובר בין העובדות, בין מה שהספר אומר על עצמו, ובין המפגש האישי שלי איתו – דרך ההורים שלי, דרך ד"ר ברכה קליין תאיר ודרך המפגשים שלה עם אבא שלי.
- שאלת המפתח: מתי ידע רוחני משחרר, ומתי הוא מבקש שנוותר על הספק.
- למי שנתקל בספר, למי שגדל לידו, ולמי שרוצה לדעת איך קוראים טקסט שמציג את עצמו כ"ידע קוסמי".
סרטונים להעמקה
1. ספר הידע בקולו
קריאה מתוך הפרק הראשון, "החוקה האוניברסלית", באנגלית – כדי לשמוע איך הטקסט נשמע.
2. מי היה מבלאנה
מי היה ג'לאל א-דין רומי, שהשם שלו מופיע בשם התנועה – ולמה זה לא אותו דבר.
3. הקרן היום
"קריאה לשלום עולמי" 2019 – הכנס שהקרן מקיימת באיסטנבול, הצצה לקהילה כפי שהיא היום.
ספר שנכתב בלילות
ספר הידע איננו עתיק - אבל הכמיהה שמאחוריו עתיקה מאוד.
ב-1 בנובמבר 1981, לפי הסיפור שהקרן מספרת על עצמה, ישבה אישה באיסטנבול והתחילה לכתוב משפטים שלא הרגישה שהם שלה. שמה ודיה בולנט צ'וראק. היא לא הציגה את עצמה כסופרת, אלא כמי שמעבירה – "ערוץ" למה שהקרן מכנה ערוץ אלפא. הכתיבה נמשכה שתים-עשרה שנה. החל מינואר 1984 יצאו המסרים בחוברות, אחת אחרי השנייה, וכשהכתיבה הסתיימה הם נאספו לארבעה כרכים.
ב-1993 קיבלה התנועה שנבנתה סביב הטקסט את שמה: איחוד האחווה העולמי – קרן מבלאנה העליונה. השם מבלאנה מתייחס לג'לאל א-דין רומי, המשורר והמיסטיקן הפרסי-אנטולי, אבל כדאי לומר את זה בבירור: זו איננה תנועת הדרווישים המחוללים ואיננה חלק מהמסדר המבלווי. זו תנועה חדשה, בת זמננו, שמחקר טורקי אקדמי ממקם בתוך עולם הניו-אייג' ומתאר כמי ששואבת מדתות רבות ומעולם האופולוגיה גם יחד.
והיא לא נשארה בטורקיה. היו לה חוגים בגרמניה, בהולנד, באוסטריה – ובישראל.
1
מה הספר אומר על עצמו
ספר הידע לא מציג את עצמו כעוד ספר רוחני. הוא מציג את עצמו כספר האחרון – זה שמסכם, מאחד ומשלים את כל הכתבים הקדושים שקדמו לו. הוא מדבר על תקופת מעבר של האנושות, על התפתחות תודעתית, על אחווה כלל-עולמית שמעבר לדת, לאום ומגזר. הוא מבקש מהקורא לא להאמין, אלא לקרוא – ולתת לקריאה לעשות את שלה.
יש בו משהו חריג בשפה: משפטים ארוכים, אותיות גדולות באמצע שורה, מונחים שנשמעים כמו מסמך חוקתי של מועצה קוסמית. הוא לא כתוב כדי להיות נעים. הוא כתוב כדי להיות תדר – משהו שמשפיע עוד לפני שמבינים אותו.
זהו ספר שמבקש לא ללמד – אלא ליישר.
2
הצמא שקודם לספר
ההורים שלי לא הגיעו לספר הידע מתוך חיפוש אחרי כת או אחרי מנהיג. הם הגיעו דרך אישה אחת: ד"ר ברכה קליין תאיר, שהנחתה כאן בארץ קבוצת לימוד על הספר. היא הייתה סוג של חברה, ובעיקר היו לה מפגשים עם אבא שלי, ד"ר דובי – שיחות שהיו, במילה אחת, מיוחדות מאוד. מהמפגשים האלה נפתחה הדלת לספר ולקהילה שסביבו.
משם הדרך הובילה לאיסטנבול. ההורים שלי טסו להתארח בקרן. אני לא אפרט כאן מה היה שם, כי יש חוויות ששייכות למי שעבר אותן. אומר רק שזה היה באמת מאוד, מאוד מיוחד.
ואני? אני עברתי עם הספר תהליך שאני עדיין לא בטוח איך לקרוא לו. ניסיתי לקרוא אותו – או לפחות ניסיתי לנסות. חלק ממני נמשך, חלק ממני התנגד, ורוב הזמן פשוט לא הבנתי. ובכל זאת חזרתי אליו.
היום אני חושב שהבנתי משהו על המשיכה הזאת, גם אם לא את הספר. היא לא באמת הייתה לטקסט. היא הייתה לרעיון שיש מקום אחד שבו הכול מתחבר. שמישהו כבר ראה את התמונה המלאה. בעולם שמציף אותנו במידע ומשאיר אותנו רעבים למשמעות, ספר שמבטיח שלמות הוא כמעט בלתי ניתן לעמידה.
3
אור שמאפשר צל
כל טקסט שאומר על עצמו "אני הידע" נושא אחריות כבדה מאוד. לא משום שהוא בהכרח שגוי – אלא משום שהוא מזמין את הקורא להפסיק לחפש.
בטורקיה עצמה התנועה עוררה לא מעט חשדנות, ובפורומים ברשת אפשר למצוא בני משפחה שכותבים בדאגה על קרובים שהתמסרו לקהילה. אני לא חושב שזה התפקיד שלי לשפוט. אבל אני חושב שזה התפקיד של כל קורא לשאול.
יש שלוש שאלות שאני לוקח איתי מאז, לכל ספר שמבטיח אמת גדולה. הראשונה: האם הוא משאיר לי מקום לא להסכים, או שכל ספק מוצג כ"חוסר מוכנות"? השנייה: האם הוא מחבר אותי לאנשים שמחוץ לקהילה, או מרחיק אותי מהם? והשלישית: אחרי שאני קורא – האם אני יותר אני, או פחות?
ידע שמבקש להאיר – חייב גם לאפשר ספק.
4
הספר שתמיד חוזר
ספר הידע מטורקיה איננו הראשון. כמעט כל תרבות סיפרה על ספר כזה: לוחות שמימיים, מגילות גנוזות, ספר שנפתח רק למי שמוכן. החיפוש אחרי ספר שמכיל הכול עתיק כמו השפה עצמה.
אולי מפני שאנחנו יודעים, עמוק בפנים, שיש הבדל בין אינפורמציה לידיעה. שאפשר לקרוא אלף עמודים ולא להשתנות, ואפשר לשמוע משפט אחד ולהפוך לאדם אחר. ספר הידע, בגרסתו הטורקית, הוא עוד ניסיון – אמיץ, מוזר, שנוי במחלוקת – לתת לכמיהה הזאת צורה של ספר.
דף הקריאה: ארבעה מפגשים עם ספר שמבטיח הכול
את ספר הידע לא חייבים לקרוא כדי לשאול את השאלות שלו. ארבעה תרגילים לימים הקרובים. סמנו כל אחד שניסיתם, והסימון יישמר אצלכם.
לקרוא
תרגיל 1 · שלוש השאלות
בחרו טקסט אחד שמבטיח לכם אמת גדולה: ספר, הרצאה, פוסט שנשאר איתכם. שאלו אותו את שלוש השאלות מהפרק השלישי: האם יש בו מקום לא להסכים, האם הוא מחבר אתכם לאנשים או מרחיק, והאם אחרי הקריאה אתם יותר עצמכם או פחות.
תרגיל 2 · עמוד אקראי
פתחו ספר שחשוב לכם בעמוד אקראי וקראו שורה אחת בלבד. לפני שאתם מנסים להבין אותה, רשמו מה היא עוררה בגוף. רק אחר כך קראו אותה שוב, ושימו לב מה השתנה.
להתבונן
תרגיל 3 · הספר שנדד
היזכרו בספר שהשאלתם ולא חזר, או בספר שהגיע אליכם מיד ליד. מה נשאר ממנו אצלכם, גם בלי העמודים? כתבו משפט אחד.
תרגיל 4 · בין מידע לידיעה
כתבו דבר אחד שאתם יודעים בלי שמישהו לימד אתכם. ואחריו, דבר אחד שלמדתם ועוד לא באמת יודעים. הרווח בין שתי השורות הוא המקום שבו קריאה הופכת לשינוי.
בין עובדה לסמל
מה שמתועד: הכתיבה התחילה ב-1981 ונמשכה שתים-עשרה שנה, הקרן קיבלה את שמה ב-1993, והיו לה חוגים גם בישראל. מה שהוא טענה של הספר עצמו: "ערוץ אלפא", מקור קוסמי, והיותו הספר האחרון. אפשר להתייחס לשתי השפות ברצינות, וכדאי לדעת באיזו מהן מדברים.
פתיחה לסוף
והספר ההוא? הוא כבר לא אצלי. השאלתי אותו פעם למישהו, ומשום מה הוא לא חזר. אני לא רודף אחריו. יש בזה משהו שמתאים לו – ספר שאומר על עצמו שהוא נפתח רק למי שמוכן, וממשיך לנדוד מיד ליד, כאילו הוא עצמו בוחר את הקורא הבא שלו.
אולי זה מה שנשאר ממנו בסוף: לא העמודים, אלא השאלה שהוא השאיר בי.
ספר הידע אולי נכתב באיסטנבול – אבל השאלה שהוא שואל שייכת לכל אדם: מה אני עושה עם מה שאני יודע?
לקריאה נוספת
הקרן מציגה את ספר הידע בלשונה (באנגלית, מגזין Light Millennium, 2001) · הערך על הקרן בוויקיפדיה הטורקית, עם הפניות למחקרים אקדמיים טורקיים על התנועה · רמזאן ביצ'ר, מאמר אקדמי על התנועה (בטורקית).
